לקוטי משה יעקב - הסנדלר הקדוש. סטנסיל, נדיר.

לקוטי משה-יעקב, רבי משה יעקב ב"ר יוסף הכהן רביקוב. תל-אביב, תשכ"ט 1968.

דרושים לחמשה חומשי תורה, הוצאו לאור, ונדפסו בסטנסיל בידי בן המחבר. "הוצא לאור במאה העתקים, אשר דינם ככתב יד ואשר כל הזכויות עליו שמורות ליוסף רביקוב".

בדף ההקדמה. תמונת רבי משה יעקב רביקוב.

המקובל הקדוש רבי משה יעקב רביקוב - "הסנדלר הקדוש" זי"ע - [תרל"ג-תשכ"ז]. למד קבלה מפי בעל ה'לשם'. צדיק נסתר מקובל ופועל ישועות.

רבי אריה לוין זצ"ל העיד עליו: "שמעתי מפיו הקדוש של הרב קוק כי רבי יעקב הוא בלי ספק בין הל"ו צדיקים שבדור!". לאחר שמרן בעל החזו"א עודדו לצאת מד' אמותיו לעזרת הרבים כמו גם גדולי החסידות, ה'בית ישראל' מגור והרמ"מ מלעלוב דיברו רבות בשגב גדולתו וקדושתו - נודע לציבור. בעקבות זאת החלו לפקוד את ביתו יהודים שביקשו את ברכתו, בעיקר בענייני רפואה, ילדים ושידוכים. רבים פקדו את מעונו מדי יום ביומו, התברכו מפיו וחזו בישועות ונפלאות.

 בראשית שנותיה של המדינה פעלו בארץ חבורה של צדיקים נסתרים (ביניהם היו: רבי יוסף וולטוך, רבי לאון פטילון - 'הצייר', רבי אברהם פיש, הרב מנדל מבני ברק ועוד). הם הסתופפו בצילו של המקובל רבי משה יעקב רביקוב תלמידו של בעל ה'לשם שבו ואחלמה' שנהג להסתיר את גדולתו מהמון העם והציג את עצמו כסנדלר פשוט. אך כאשר יהודים רבים נזקקו לישועות מעל לדרך הטבע, החליטו גדולי ישראל להסיר ממנו את הלוט ולפרסם את שמו ברבים בכדי להושיע את ישראל בברכותיו.. השמועות מספרות שהחזון איש נהג לשלוח אליו אנשים רבים בטענה כי "מה שגדול מבינתי, אני שולח לסנדלר".

 מופתים רבים נקשרו לשמו של ה'סנדלר', ויהודים רבים שפקדו את ביתו ביפו בבקשם את ברכתו – זכו לראות ישועות גדולות, בפרט בענייני רפואה, פקידת עקרות ושידוכים. אחד מסיפורי המופתים שקשורים בשמו של הסנדלר הוא שב'רוח קדשו' צפה את מלחמת סיני, ואף חזה את נצחוננו באומרו כי 'היהודים ינצחו'. בערוב ימיו הסנדלר אף 'הרגיש' כי זמנו קרב, ופרסם כי ברשותו בקבוק יין סגור שיש לפתחו רק לאחר שהיהודים ינצחו את גמאל עבדול נאצר. ואכן, כך היה חצי שנה לאחר מכן, בפרוץ מלחמת ששת הימים. לאחר הניצחון, ציוו הרבנים לפתוח את הבקבוק, ומי שזכה ללגום ממנו – נפקד בישועות רבות.

מדי דברנו בסנדלר הקדוש שהיה ידוע במופתיו בכל התחומים אך בייחוד בפקידת עקרים ועקרות. מן הראוי להזכיר את הסגולה המפורסמת עליה נהג תלמידו המקובל רבי יעקב אדלשטיין להמליץ עבור חשוכי בנים: לעלות מניין (עשרה) אנשים אל קברו של הסנדלר הקדוש בבית הקברות 'שומרי שבת' שבבני ברק, בלא ידיעתם של בני הזוג חשוכי הבנים בדווקא, ולקרוא שם את כל ספר התהלים לישועתם. האגדה מספרת שלא אחד ולא שניים נושעו שם מעל לדרך הטבע.

חידושיו אלו יצאו ע"י בנו במהדורת סטנסיל מצומצמת, ורק בשנת תשס"ד נדפסו במהדורה מפוארת.

לא מצוי.

[2], 460 עמ', 32 ס"מ.