מסמך היסטורי בעל ערך מוזיאלי! כתב היד המקורי של נוסח 'פרוטה חמורה' - המצאתו הגאונית של החזון איש.

"הנהיג וחידש דין 'פרוטה חמורה' שבמטבע

המיוחדת לחילול מע"ש" (מעשה איש, קמ"א)

כתב היד המקורי בו קבע לדורות גדול הדור מרן ה'חזון איש' את נוסח עשיית 'פרוטה חמורה' לצורך חילול מעשר שני - חידושו ההלכתי הגדול בעניין תרומות ומעשרות, חידוש שהתקבל בכל תפוצות ישראל כתורה מסיני ונוסח הפרשתו הפך לחלק אינטגרלי מהמצוות התלויות בארץ, לצד דברי התנאים והראשונים, עד שקשה להאמין שהוא תוקן רק בדור הקודם. [שנות ה'תר"ץ לערך].

את החידוש המפורסם הדפיס מרן החזון איש בספרו (חזון איש, דמאי, פרק ט"ו, סעיף י"ב, ובהוספה לפרק ג', סעיף י"ב; ראה צילומים מצורפים), ומאז הפך כאמור נוסח עשיית הפרוטה חמורה לחלק אינטגרלי מנוסח הפרשת תרומות ומעשרות, לצד הנוסחים של המשנה במסכת דמאי ונוסח הפרשת תרומות ומעשרות של הרמב"ם. בכתב היד המקורי שלפנינו ניתן לראות את השינויים הסופיים והמחיקות שהכניס מרן החזון איש בנוסח עד שנקבע על ידו הנוסח הסופי.

כה מתאר זאת הסופר אהרן סורסקי בספרו 'החזון איש בדורותיו' (בני ברק תשמ"ד) בפרק שכותרתו 'פרוטה חמורה':

"כתוצאה מבירוריו בא בסופו לידי מסקנה וחידוש, הוא חידושו המפורסם בענין 'פרוטה חמורה' שבמטבע המיוחדת לחילול מעשר שני...  פרוטה חמורה' לא הוזכרה בלשון זה לא בגמרא ולא בפוסקים, אלא חידוש הוא שחידש החזון אי"ש ישר מתוך דברי הגמרא, ובמרוצת השנים התפשט ברבים ונהפך למנהג ארצישראלי קבוע, כשהציבור ההולך לאורו מקיים ומקבל עליו את ההוראה בשמו: להחשיב את כל הפירות בארץ - מלבד אלה הבאים מחבר - כספק טבל, וממילא כל יחיד מחויב לתקן ההפרשות ממאכלים ומשקאות בכל כמות שתבוא לידו" (החזון איש בדורותיו, עמ' צג; ראה צילום).

 בספר 'מעשה איש' בפרק 'פרוטה חמורה' מתואר כיצד זה היה הדבר הראשון שהעסיק את החזון איש עם עלייתו ארצה וז"ל:

"תיכף ברדתו מן האניה העסיק את רבינו דיני המצוות התלויות בארץ שברגע זה נתחייב בהן חובת גברא. מן הנמל פנה הוא והרבנית אל דירת רבי דוד פוטאש רח' הים בת"א על פי הזמנתו. הוא העמיד לרשותם חדר מיוחד להתגורר בו עד שיחליטו היכן ישתקעו דירת קבע. לאחר ימים מועטים עבר לדירה שכורה בת חדר אחד ברח' גאולה ששכנה קרוב לשפת הים.

     "כשחלפו פחות מיומיים מבואו ליפו ישב והריץ אגרת אל הראי"ה קוק בירושלים בה שאל ותמה אודות מה שנוהגים יהודי א"י באיסור להחליף פחות מש"פ על המטבע שכבר יש בו מעשר מקודש 'ואמרו לי שנוהגין איסור בדבר ולא ידענא טעמא והוא דבר שמצוי מאד ולכן אבקש להודיעני עד כמה אמת שמועתי ע"ד המנהג' כעבור יומיים השיבו הראי"ה קוק על שאלתו ולאחר כשבועיים חזר שוב החזו"א באגרת נוספת 'בהיות שאצלי הוא שעת הדחק כי כל שאני מעשר אין במע"ש שו"פ אשאלה להקל לי ולא להוראה אני אומר אלא להקל לי לעצמי'.

    "כתוצאה מבירוריו בא לידי מסקנא וחידוש בענין פרוטה חמורה שבמטבע המיוחדת לחילול מעשר שני דהיינו שצריך לפדות בפרוטה הזאת מעשר דאורייתא מדגן תירוש ויצהר שאינו מיועד למכירה בכדי שיוכלו אח"כ לחלל על אותה מטבע אף מע"ש בשווי פחות מפרוטה ממינים אלו וכשמוציאים המטבע לחולין יש להקפיד לחללה חוץ מפרוטה חמורה שבה" (מעשה איש, בני ברק תשנ"ט, עמ' לו; ראה צילום).

מעטות הן התקנות ההלכתיות המחדשות הלכה שלא הייתה מעולם קודם לכן, ומעטים עוד יותר הם נוסחי ברכות ופיוטים שחודשו על ידי גדולי הדורות וזכו להיכנס לתוך ספרי התפילה וההלכה. אחד מהם הוא ללא ספק חידוש ה'פרוטה חמורה' של מרן החזון איש ונוסח הפרשתה שלפנינו, שהתקבלו ללא עוררין בכל תפוצות ישראל וכל גופי הכשרות ומכוני המעשרות נוהגים על פיהם, החל מהעדה החרדית ועד המזרחי.

לפנינו אם כן מסמך הלכתי היסטורי שקשה להפריז בערכו "פיסת תורה שבעל פה" - כתב היד המקורי בו טבע מרן החזון איש לדורות עולם את הנוסח המדויק של חידושו העצום - ה'פרוטה החמורה'. נוסח שהתקבל ללא עוררין בכל תפוצות ישראל והפך מאז כתיבתו ולעולמי עד, לחלק מנוסחי הברכות, התפילות וההפרשות שבתורה שבעל פה. זו היא מסוג התקנות שמיוסדות פעם בדור ולפעמים גם זה לא!

מפרט: 12*8 ס"מ. 6 שורות,  כ-35 מילים בכתב יד קודשו.

מצב; סימני קיפול, חתך בקיפול, כתמים וקמטים, קרעים בשוליים, ללא חסר בטקסט.