עשרות שיעורים מקוריים מהגר"ח טֶלזֶר והגרי"ל בלוך, שמתוכם נדפסו ספריהם [טלז, שנות התר"צ]?

עותקים יחידים: שלושה אוגדנים בפורמט גדול, של שיעורים כלליים שנישאו בהיכל ישיבת טלז על ידי שני ראשי הישיבה הגאון האדיר רבי חיים רבינוביץ "רבי חיים טֶלזֶר" והגאון רבי יוסף ליב בלוך. השיעורים שוכפלו בהקטוגרף [מכונת שכפול] על ידי הנהלת הישיבה וחולקו לבני הישיבה. על גבי חלק גדול מהשיעורים נרשם בכתב יד שם התלמיד בעל העותק. [טלז, שנות התר"צ]? למיטב בדיקתנו לא נמצא עותק נוסף של השיעורים שלפנינו בשום מקום אחר!

• כרך א, מסכת בבא בתרא, שיעורי תרפ"ז:
  כותרת השיעור הראשון: "שיעור ההתחלה מאת הגמהרי"ל שליט"א בשביל כל בני הישיבה, מסכת ב"ב, גיליון א' כסלו תרפ"ז , טלז".
  הכרך מכיל כ-26 שיעורים ממוספרים, כ-100 עמ'.

• כרך ב', מסכת בבא קמא, שיעורי תרפ"ח:
  כותרת השיעור הראשון: "שיעור מאת הגר"ח שליט"א לפני תלמידי שיעור ב', ב"ק מהדו"ב כת"י מרחשון תרפ"ח, טלז, גליון ב' (רכח)"
  הכרך מכיל כ-20 שיעורים ממוספרים, קרוב ל-100 עמ'.

• כרך ג, מסכת יבמות , שיעורי תרפ"ט-צ"ז:
  כותרת השיעור הראשון: "שיעור התחלה מאת הגר"ח זצוק"ל לפני תלמידי שיעור ב', יבמות מהדורא ג', מרחשון תרפ"ט-צ"ז - טלז, גיליון א (רמו)".
  בסוף השיעור נרשמה הערה בעיפרון "מערכת: והמשך יבא אי"ה" ואכן בראש השיעור הבא נרשמה בעיפרון הספרה 2 מוקפת בעיגול, כהמשך לשיעור הקודם.
  הכרך מכיל כ-22 שיעורים ממוספרים, כ-100 עמ'.

רוב השיעורים הם של הגר"ח מטעלז ומיעוטם של הגרי"ל בלוך. השיעורים נפוצו עובר למסירתם בישיבות ליטא והיו נאמרים אודותיהם 'חבורות' בישיבות אחרות, כמופיע בהקדמת הספר 'חידושי ר' חיים מטעלז" (מהדורת לייקוואד, תש"ע) מאת ראש הישיבה הגאון רבי חיים קאטץ [חתן הגרי"ל בלוך]: "מחונן היה הגר"ח [טלזער] בכוחות גדולים וסגולות פידגוגיים מעולים והצליח למשוך את בני הישיבה אליו...  השיעורים אתבדרו ונפוצו... הכל מצאו בהם ענין רב, למדו בהם בישיבות אחרות על סדר המסכתות, ונשנו וחזרו ונשנו פה אל פה בחבורות".

בפתח הספרים 'חידושי רבי חיים מטעלז' שיצאו לאור בארץ ישראל (תשל"ח-תשמ"ח), על ידי הוצאת הספרים פלדהיים, מופיע בהקדמה: "מה נכבד היום בהגלות נגלות אור יקרות חידושי מרן הגאון ר' חיים רבינוביץ ז"ל ר"מ ישיבת טלז בליטא למס' יבמות-כתובות. אלה השיעורים נדפסו לפי נוסח השיעורים שנדפסו בהקטוגרף בטלז, שכולם היו לפני עין בקרתו של הגר"ח ז"ל והי' אומר: 'שאף שנוסח הדברים אינו כפי מה שאמר מ"מ סילוף דברים אין בהם' "...

ואכן הנוסח הנדפס בספרים זהה לחלוטין לנוסח המופיע בשיעורים שלפנינו, כלומר שהספרים נדפסו בוודאות מתוך שיעורים ששוכפלו בהקטוגרף בטלז שלפנינו. וייתכן שהספרים נדפסו מתוך הטפסים שלפנינו גופא, משום שכאמור, למרות שחיפשנו רבות, לא מצאנו עותקים נוספים של השיעורים המקוריים שלפנינו בשום מקום אחר.

נציין שעל גבי חלק גדול מן השיעורים שלפנינו מופיעים שמות משפחה, ככל הנראה של תלמידים שעותק השיעור הספציפי שלפנינו ניתן להם, מתוך סך השיעורים ששוכפלו לפי מספר תלמידי הישיבה. כמו כן במקומות רבים בהם מכונת השכפול מטושטשת מעט, תוקנו המילים בכתב יד בעיפרון. 

הגאון רבי חיים רבינוביץ מטֶלז "רבי חיים טֶלזֶר" [תר"כ-תרצ"א], מגדולי ראשי הישיבות שבכל הדורות וממעצבי דמותה של הישיבה הליטאית. ראש ישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה וראש ישיבת טלז, שעל שמה נקרא. כיהן גם כרבה של העיירה מייסוד. 

היה מקורב לרבי יצחק אלחנן ספקטור. למד באיישישוק ותקופה קצרה בביאליסטוק לצדו של רבי מאיר שמחה הכהן. בתרנ"ט התמנה כראש ישיבה בישיבת כנסת בית יצחק בסלובודקה, לאחר תקופה עזב את סלובודקה לטובת רבנות העיירה מייסוד (מיאשאד) על שמה נקרא בעולם הישיבות באותה תקופה: ר' חיים מיאשאדער, אך לאחר זמן קצר חזר למשרתו בסלובודקה בה כיהן כשש שנים.

בתרס"ה לאחר עזיבתו של רבי שמעון שקופ את ישיבת טלז לטובת רבנות העיירה מאלטש, התמנה רבי חיים רבינוביץ במקומו לעמוד בראשות הישיבה תחת הנהלתו של רבי אליעזר גורדון. מתלמידיו בסלובודקה שעברו עמו לישיבת טלז, נמנה יחזקאל סרנא, לימים חתנו של רבי משה מרדכי אפשטיין ויורשו בראשות ישיבת "כנסת ישראל" בחברון, ומאוחר יותר בירושלים. כראש ישיבת טלז התפרסם רבי חיים רבינוביץ בעולם התורני, והוא מוכר על שמה בכינויו "ר' חיים טֶלְזֶר".

התפרסם בישיבות ליטא בדרך לימודו, הוא נהג להציב "חקירה", שאלת הגיון, ולפרק את צדדיה, ומתוך הדיון לבאר את הקטע התלמודי בו עסק. "חקירות" רבות שלו התפרסמו ונידונו בישיבות באירופה לפני מלחמת העולם השנייה. כל כתביו אבדו, ושלושת כרכי חידושיו על התלמוד הבבלי נדפסו לפי תדפיסי סטנסיל שהתפרסמו בשעת אמירתם בישיבת טלז, שנכתבו על ידי תלמידים וקיבלו את אישורו.

הגאון רבי יוסף יהודה לייב בלוך [בלאך ; תר"ך-תר"ץ], רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מאנשי תנועת המוסר. נשא את בתו של הרב אליעזר גורדון, ראש ישיבת טלז. בשנת תרמ"ד (1884) החל למסור שיעור יומי קבוע. כך מתאר בוגר הישיבה ולימים נושא נכדתו, הרב מרדכי גיפטר:

"עיקר מעמסת העבודה בענייני הנהלת הישיבה הייתה מוטלת על הגאון ר' יוסף ליב, שהיה מטבעו מחונן בכשרונות גדולים בהנהגה, והיה ליד ימינו של חותנו הגאון ר' אליעזר ז"ל... יש לציין את ימי הישיבה הללו (הימים שאחרי מלחמת העולם הראשונה). לתקופה חדשה בחיי ישיבת טלז. יצא טבעו של הגאון ר' יוסף לייב כאחד מגדולי ראשי הישיבה שבדור וכאחד ממנהיגי הדור המיוחדים, שאליו פנו בכל ענייני הכלל. בין רבני ליטא היה הוא היחיד ומיוחד בכוח ההנהגה הנפלאה, ביושר שכלו ובתקיפות דעתו". 

מפרט: [3] אוגדנים בכריכה קשה עתיקה. כ-33 ס"מ. כ-68 שיעורים. כ-280 עמ' גדולים.

מצב; טוב מאוד. בראש כל אחד מן הכרכים מופיע רישום בעלות "נפתלי קרליבך" עם כתובת באנגלית.