חידושי רבי יהונתן אייבשיץ. מהדורה ראשונה. הקדשה בכתי"ק ה"תפארת ישראל" ובנו הגאון רבי ברוך יצחק. עותק היסטורי!!

ספר חדושים על הלכות י"ט להרמב"ם, מהאשל הגדול הגאון המפורסם מהור"ר יהונתן [אייבשיץ בעל]... כרתי ופלתי, ואורים ותומים. מהדורה ראשונה. ברלין, תקנ"ט [1799]. הקדשה וחתימות בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי ישראל ליפשיץ בעל "תפארת ישראל" ושל בנו הגאון רבי ברוך יצחק אב"ד לאנדסברג.

לפנינו עותק מיוחס ומקודש שהיה בבעלותם של אב ובנו מגאוני הדורות המפורסמים - הגאון רבי ישראל ליפשיץ הנודע בשל חיבורו "תפארת ישראל" על המשניות, ובנו הגאון רבי ברוך יצחק אב"ד לאנדסברג, ורבה הראשי של הדוכסות הגדולה של מקלנבורג-שוורין. בראש דף השער מתנוססת הקדשה נאה בכתב יד קדשו ובחתימתו של בעל התפארת ישראל: "מתנה לדרשה לה"ה הבחור החתן התו' כ"ה יוסף ליב לאנשיץ ני"ו לעד, הק' ישראל ליפשיץ". מקבל המתנה הבחור יוסף ליב [שחותמת הבעלות שלו מוטבעת אף היא על דף השער, עם דמות של אריה כרמז לשמו 'ליב' וכנראה גם כרמז לאופיו...], העניק את הספר בחזרה כדורון דרשה לבנו של התפארת ישראל וכתב לו הקדשה בשול השמאלי של דף השער, מתחת להקדשתו של התפארת ישראל: "מתנה לדרשה לה"ה החתן הרב המאור הגדול מהו' ברוך יצחק שי' אבדק"ק ווראניק, יצא מאתי ארי' יוסף". ואכן בדף הפורזץ הקדמי מתנוססת לה חתימת הבעלות של רבי יצחק ברוך בן התפארת ישראל: "מספרי אשר חנני ד' הצעיר ברוך יצחק ליפשיטץ".

הקדשתו זו של הבחור החתן התו' כ"ה יוסף ליב לאנשיץ, החוזר ומקדיש את הספר לבן התפארת ישראל, אינה תמימה כלל כפי שהיא נראית, שכן מועמדותו של רבי ברוך יצחק ל"אבדק"ק ווראניק" - כנרשם בהקדשה - עמדה במרכזו של פולמוס קשה. לא פחות משבעה אגרות פרסם גדול הדור הגאון רבי עקיבא איגר בכדי לסכל את מינויו של רבי ברוך יצחק לאב"ד ווראניק [ראה: אגרות הרעק"א, אגרת מד ואילך], והמינוי שלו אכן סוכל. לא היה זה מפסילה אישית של רבי ברוך יצחק, אלא מפני התקדים שהיה עשוי להיווצר במינוי של רב רווק [ראה הרחבה להלן]. וכתגובה להכרעתו של גדול הדור הגרעק"א, הקובע במפורש שלרבי ברוך יצחק ליפשיץ אסור לכהן כרב בווראניק ואסור עליו לפסוק שם אפילו כביעותא בכותחא ולא לסדר קידושין [ראה צילום מצורף]. כנגד פסק דינו של גאון הדורות רשם בהתרסה הבחור יוסף ליב לאנשיץ בהקדשתו שלפנינו [בקנאו לכבוד רבו התפארת ישראל]: "מתנה לדרשה לה"ה החתן הרב המאור הגדול מהו' ברוך יצחק שי' אבדק"ק ווראניק, יצא מאתי ארי' יוסף".

הגאון רבי ישראל ליפשיץ [תקמ"ב - תרכ"א], גאון מופלא, מגדולי יהדות אשכנז.  כיהן כאב"ד בוורונקי, בדעסוי, בחוזדייש ובדנציג. נודע בחיבורו הגדול "תפארת ישראל" על ששה סדרי משנה, שהתקבל בכל תפוצות ישראל ונדפס במאות מהדורות עד ימינו. תלמידו של רבי עקיבא איגר. ונכדו של הרב ישראל ליפשיץ מסדר הגט מקליווא ואבי משפחת ליפשיץ. נהג בצדקות בפרישות, ובשנותו מגוריו בדעסוי העיד בנו ש''הרבה פעמים [היה] בתענית ג' ימים רצופים וישב בטלית ותפילין.. ולא פסק פומיה מגירסא..''. ספרו 'תפארת ישראל' , שהדפסתו נמשכה על פני כעשרים שנה, הינו אחד הפירושים היסודיים שנדפסו לבאר דברי המשנה, ונקבע לדורות בספרי המשניות הנפוצים מזמנו ועד היום. 

הגאון רבי ברוך יצחק ליפשיץ [תקע"ב - תרל"ח], בנו בכורו של התפארת ישראל ואב"ד לנדסברג. רבי ברוך יצחק היה שותף לחיבורו הגדול של אביו, וחידושים ממנו מופיעים פעמים רבות לאורך הספר בחתימתו בראשי תיבות 'אב''י' (=אמר ברוך יצחק). הוא היה יושב ולומד כל היום כשהוא עטוף בטלית תחת מעילו העליון וכשתפילין לראשו. בעת פולמוס אתרוגי קורפו ציטטו המתירים את אתרוגי קורפו מכתב בשמו ש"דעתו הק'[דושה] גם כן להכשיר אתרוגי קורפו", ושהעיד כך גם בשם אביו. הגה"ק הרב שמעון סופר אב"ד קרארקא כותב על בנו של רבי ברוך יצחק, ר' זכריה, ”בן הממלא מקום אביו הצדיק המפורסם הגאון המובהק מו"ה ברוך יצחק זצ"ל ליפשיטץ בתורה ובחסידות...”

מפרט: [2] לד [1] דף.

מצב; טוב. כתמי זמן ומעט נקבי עש. כריכה מקורית עם פגמים קלים.

--------------------------

פולמוס הרבנות בווראניק:

בווראניק [וורונקי; וורניק] הסמוכה לפוזנן כיהן כרב העיר הגאון רבי ישראל ליפשיץ בעל התפארת ישראל. בראשית שנות ה'תק"ץ מונה התפארת ישראל כאב"ד העיר חאדזייטש וביקש למנות תחתיו כאב"ד ווראניק את בנו הגאון רבי ברוך יצחק שהיה עדיין רווק. ניסיונו של אביו להביא למינויו עוד בהיותו בחור רווק כרבה של ווראניק, נתקל בהתנגדות עזה של גדול הדור דאז, הגאון רבי עקיבא איגר, שהיה מקורב ומיודד עם משפחת ליפשיץ. רע"א התנגד לעצם מינוים של רווקים לתפקידי רבנות, בהם מתקיים מגע יומיומי עם כל שכבות האוכלוסייה היהודית ללא הבדלי מגדר, ומקרה זה היה בעייתי עוד יותר, מאחר שהרב ליפשיץ הצעיר היה מילידי העיירה וורניק ומוכר בה היטב. למרות היכרותו המוקדמת והטובה של רע"א עם בני משפחת ליפשיץ, הוא התנגד לרעיון מתוך חשש כי ייווצר בכך תקדים, ובהתחשב במצב הדתי הכללי ששרר באותה עת באירופה, נוצר לדעתו חשש נוסף שתקדים כזה עלול לשרת את מצדדי הרפורמה לתבוע מינויים של צעירים מוכשרים, שאינם מומחים ומנוסים בתחומי פסיקת ההלכה היהודית. רבי עקיבא איגר הטיל למערכה את כל כובד משקלו הציבורי, במכתבו מג' בתמוז פנה לרב ליפשיץ האב, שהיה באותה תקופה רבה של חודז'ייץ', ודורש ממנו להפסיק את מסע השתדלנות ולמשוך את הצעת המועמדות של בנו. בהיעדר כניעה מרצון של הרבנים ליפשיץ, הוא כותב, ”אני אלך כנגד זה ואעשה מה שבכוחי לבטל זה”. תשובתו של הרב ליפשיץ אינה בידינו, אך ממכתב התגובה של רע"א מי"ד בתמוז ניתן לעמוד על רוח הדברים, במכתב זה חוזר רע"א על עמדתו ומדגיש כי לא יאפשר לרב ליפשיץ הצעיר להורות בוורניק כלל, גם לא זמנית וגם לא בשאלות פשוטות. יומיים קודם לכן הפנה מכתב אישי לרב ליפשיץ הצעיר, ובפתיחתו שלל ממנו את תואר הרבנות ”לה"ה הבחור ברוך בהרב דחאדזייטש”, והורה לו שלא להורות בוורניק אף לא בדברים קלים, ומדגיש כי סידור חופה וקידושין נחשב כהוראת הלכה לעניין זה, ואף הוא אסור עליו. במקביל כתב לשוחט העיירה שלא להביא שאלות על כשרות הבהמות והעופות, לפני "הבחור ברוך יצחק" וכן שלא לתת לו לבדוק את סכין השחיטה, או להיבחן בפניו על הלכות שחיטה. במכתבים נוספים לחברי ועד הקהילה בוורניק ולרבני ערי הסביבה, כתב והדגיש שהוא חף מאינטרסים בעניין זה, וכל כוונתו לשם שמים, והוא מבקש מרבני האזור להצטרף עמו לפסק שכל עוד לא עמד הרב החדש למבחן בפני רבני הסביבה והוא בכללם, אינו רשאי להורות ואין לאכול בשר בקהילתו. לא נותרו משקעים ביחסי האישים, הרב ליפשיץ הוכיח את עצמו באדיקותו בהמשך דרכו, ואת הערכת הדורות הבאים לבית איגר ניתן לראות במכתבו של נכד רע"א, הרב שמעון סופר הכותב על בנו של ר' ברוך יצחק, ר' זכריה, ”בן הממלא מקום אביו הצדיק המפורסם הגאון המובהק מו"ה ברוך יצחק זצ"ל ליפשיטץ בתורה ובחסידות...” (ויקיפדיה בערכו).