מהדורה ראשונה, עותק מיוחס: כפי אהרן, למקובל רבי אהרן עזריאל ראש ישיבת 'בית אל'. ירושלים, תרמ"ו

ספר שו"ת כפי אהרן, חלק שני. חידושים טור אורח חיים, רובו פלפול על סדר קדשים. מאת ראב"ד עדת הספרדים בירושלים המקובל רבי אהרן עזריאל ראש ישיבת המקובלים 'בית אל'. דפוס שמואל הלוי צוקערמאן. ירושלים, תרמ"ו [1886]. מהדורה יחידה. עותק שהעניק המחבר לראשון לציון חכם רפאל מאיר פאניז'ל.

בשולי דף השער מופיעה הקדשה נאה וארוכה [10 שורות] בכתיבה מזרחית, בכתב יד קדשו של המחבר המקובל רבי אהרן עזריאל ובחתימת ידו המצוירת, המעניק את הספר כ"מנחה טהורה" לראשון לציון חכם רפאל מאיר פאניז'ל בעל לב מרפ"א, החכם באשי של ירושלים, המכונה "הרב מרפ"א".

נדפס ונכרך על ידי המחבר רבי אהרן עזריאל, ביחד עם ספר בני יוסף (שו"ת וחידושים על הרמב"ם וקצת ליקוטים) מאת רבי יוסף יהושע קראיו. דפוס שמואל הלוי צוקערמאן ושותפיו. ירושלים, תר"ן [צ"ל: תרמ"ו 1886]. שער וספירת דפים נפרדים.

מפרט: [2], קעא; [1], כ דף. בעמוד האחרון של כפי אהרן מופיע תחריט של קבר יוסף הצדיק והעיר שכם.

מצב; טוב-טוב מאוד. נייר יבש מעט. כריכת חצי עור מקורית שמורה, עם הטבעת שם הספר המקורית על גבי השדרה.

.................................................. ............

עותק שני חכמי הספרדים בירושלים:

חכם אהרן עזריאל ראש ישיבת המקובלים 'בית אל' וראש בית דין לעדת הספרדים בירושלים. נולד לאמו לונה ולאביו חכם עזריאל, המכונה קונורטי, בשנת תקע"ט (1819) בירושלים.

אמו היא בתו של חכם משה אהרן הלוי, בעל 'המטה אהרון' מבית דינו של הראשון לציון, חכם יום טוב אלגאזי.

חכם אהרן עזריאל נשא לאשה את מזל, בתו של חכם אליעזר פאפו, אך בשנת תר"ב (1842), בעקבות לידת בנם נפטרה אשתו. הוא נשא אישה שנייה ונולדו להם בנים ובנות.

את תורת הנגלה למד מפי חכם נסים שמואל יהודה ארוואץ, ואת תורת הנסתר מפי חכם חי ידידיה רפאל אבולעפיה, שעמד בראש ישיבת המקובלים 'בית אל'. בשנת תר"ט (1849) יצא בשליחות כוללות ירושלים וחברון וישיבת 'בית אל' לצפון אפריקה. מסעו ארך עד שנת תרי"ג (1853).

בשנת תרכ"ט (1869), לאחר פטירת רבו, חכם חי ידידיה רפאל אבולעפיה, החל לשמש כראש ישיבת המקובלים 'בית אל', ובהמשך שימש גם כראש בית דין לעדת הספרדים בירושלים.

בשנת תרל"א (1871) חכם אהרן עזריאל פתח בביתו את ישיבת 'שבת אחים' ליהודי בוסניה שעלו לירושלים.

בשל מצב בריאותו, בשנות חייו האחרונות עבר להתגורר ביפו, שם נפטר ביום ט' סיוון תרל"ט (1879).

חיבוריו כוללים את 'כפי אהרן' - שו"ת לצד פיוטים פרי עטו, 'אזן אהרן' ו'ארעא סמיכתא', 'מקווה מים' - דרושים. זיכרונות, ליקוטים וחידושים נוספים שלו נדפסו בספר 'זמרת הארץ', אותו חיבר סבו, חכם אביגדור עזריאל. (אתר החכם היומי).

חכם רפאל מאיר פאניז'ל החכם באשי בארץ ישראל - הראשון לציון, בעל ספר לב מרפ"א ולשון מרפ"א. נולד לאמו שרה ולאביו יהודה בשנת תקס"ד (1804) בבולגריה. בשנת תקס"ז (1807), והוא בן 3, עלה לארץ ישראל עם הוריו. בשנת תקע"ט (1819), והוא בן 15, מת עליו אביו. הוא ואימו נותרו חסרי כל. בשנת תקפ"א (1821) נשא לאישה את וויזאנה בת החכם אשר הלוי, מגדולי רבני ירושלים.

בין השנים תקפ"ח-תק"ץ (1828-1830) נסע בשליחות רבני ירושלים לתוניס, מרוקו, לוב ואלג'יר לטובת עניי ירושלים. בשנת תקצ"א (1840) נסע לערי איטליה בשליחות ישיבת חברון, ושם השלים בין שני חלקי קהילת רומא, שהיו פרודות. משהגיע הדבר לאוזני האפיפיור, הזמינו לסיור בגנזי הוותיקן, לחזות בשרידי כלי המקדש.

בשנת תר"ג (1843), עם חזרתו לירושלים, חכם רפאל מאיר פאניז'ל נבחר לנשיא כוללות הספרדים בירושלים ולראש בתי הדין בה. חכם רפאל מאיר פאניז'ל היה ממונה על קופת התמחוי של העדה, והיה הרוח החיה בהקמת ישיבת 'תפארת ישראל'.

בשנת תרכ"ג (1863) יצא לשליחות נוספת במרוקו ובתוניס, ושם התפרסם כבעל מופת. אותה שנה הייתה שנת בצורת ורעב. עם הגיעו לתוניס, רבני המקום פנו אליו שיתפלל לגשמים והנה תוך כדי תפילתו נתקדרו השמיים והחל לרדת גשם. מושל העיר תוניס, לאות הוקרה, נתן לו לבוש מרוקם כמנהג שרי תוניסיה, ורישיון מיוחד לעבור בכל ערי תוניסיה ברכיבה על סוס.

בט"ו באב תר"ם (1880) מונה למשרת החכם באשי בארץ ישראל - הראשון לציון, ושימש במשרתו עד מותו.

בשנת תרמ"ז (1887) הדפיס את ספרו החשוב, ספר לב מרפ"א - מערכות בהלכה, לפי א-ב, שו"ת, חידושים ודרושים, שו"ת - לשון מרפ"א. כן כתב הערות וציונים על הרמב"ם.

חכם רפאל מאיר פאניז'ל נפטר בי"ד טבת תרנ"ג (1893), לאחר מחלה בת מספר שבועות, ונקבר בהר הזיתים. (אתר החכם היומי).