התהלים של שני הצדיקים הגה"ק רבי אברהם שמואל זילבערשטיין והמקובל רבי אשר זעליג מרגליות [זה אחר זה]

אויסגעדאוונטע תהלים - ספר תהלים ספוג בדמעות ותפילות. נדפס בשילוב הויה אדנות בטעמים. דפוס שלמה דוד צופיוף. ירושלים, תרע"א [1911]. עותק מיוחס לשניים מצדיקי ומקובלי ירושלים. חותמות, רישומים מעניינים, סימוני הגהה.

• על גבי דף השער מתנוססות חותמות שני בעלי הספר [בזה אחר זה], הגה"ק רבי אברהם שמואל צבי הירש זילבערשטיין בעל 'נפלאות התפארת שלמה' מראדומסק, וחותמת חלקית של המקובל רבי ישעיה אשר זעליג מרגליות.

• בדף הפורזץ הקדמי מופיעה הזכרת שם אישה לתפילה: "סאשע ב"ר..."

• לאורך כל התהלים נעשתה חלוקה בכתב-יד  של הפרקים לפי סדר ימות החודש, על ידי אחד מבעלי הספר.

• בראש השער נרשמה הקדשה עצמית בכתי"ק רבי אברהם שמואל צבי הירש זילבערשטיין, עם כיתוב מרגש בכתב ידו על כיסופיו לעיר הקודש: "... וכעת מתגורר בטאראנטא מצפה לעלות שנית לירושלים הקדושה תובב"א".

המקובל הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות - [הריא"ז; תרנ"ד, 1894 - תשכ"ט 1967], היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל ומחבר ספרים. מרבותיו: רבו הראשון היה רבי אברהם שמחה הורוביץ, האדמו"ר מבארנוב. רבו השני היה הרב חיים שאול הכהן דוויק, בישיבתו (ישיבת רחובות הנהר), שבשכונת הבוכרים, למד קבלה. הריא"ז הכיר לרבי חיים שאול את החומשים עם הפירוש הקבלי "היכל ברכה", מאת האדמו"ר מהרי"א ספרין מקומרנא, והוא רצה להוציאם לאור מחדש, אך למרות כל ההכנות לא עלה הדבר בידו, עקב מלחמת העולם הראשונה שפרצה באותה עת. בשנת תרפ"ה, בשליחותו של רבי חיים שאול, נסע הריא"ז לדמשק, והשתטח שם על קברו של רבי חיים ויטאל. רבו השלישי של ריא"ז היה "הסבא קדישא" רבי שלמה אליעזר אלפנדרי. הריא"ז הוא זה שקישר בין הרב אלפנדרי לבין רבי חיים אלעזר שפירא ממונקטש. הסבא קדישא לא נהג ללחוץ יד לאף אדם מלבד לאדמו"ר ממונקטש ולרבי יוסף חיים זוננפלד, אך בערבי שבתות, לאחר תפילת ערבית, בעת ששוחח בדברי תורה עם הריא"ז, עד שעת צאת הכוכבים לשיטת רבנו תם, חרג ממנהגו זה והושיט ידו לריא"ז ושלחו לביתו. הריא"ז פעל להוציא לאור את תשובותיו של הרב אלפנדרי, וכן פרסם את תולדותיו בהקדמה לשו"ת. הריא"ז עמד בקשר הדוק עם החזון איש, והחליף עמו מכתבים. כן החליף מכתבים עם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסטמר, והיה איתו בידידות רבה. הריא"ז היה קשור בכל נימי נפשו למירון ולרבי שמעון בר יוחאי, והיה מגיע לקברו מספר פעמים בשנה. את יום ל"ג בעומר חגג כיום טוב ממש, לבוש בשטריימל ובגדי שיראין. אהב את מנהג החלאקה, ואלפי ילדים איבדו את מחלפות ראשם תחת מספרי הכסף שלו שהיו קשורות לצווארו בשרשרת זהב, תוך כדי שהתזמורת מנגנת את "אושר זעליג'ס ניגען" (ביידיש: ניגונו של אשר זעליג, מוכר כניגון "משה אמת" של חסידי ברסלב). בין הספרים שחיבר, מספר ספרים על רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו. נפטר ביום כ"ז בניסן ה'תשכ"ט ונטמן בהר הזיתים.

הגה"ק רבי אברהם שמואל צבי הירש זילברשטיין - [תרמ"ה-תשי"א], נכד האדמו"ר מראדומסק בעל ה"תפארת שלמה". גאון מופלא וחריף. כיהן ברבנות בפולין, בביידעטשין ווירזבניק. בשנת תרפ"ה עבר לקנדה, וכיהן כיו"ר ועד הרבנים בטורנטו. בסביבות שנת תרצ"ח עלה לארץ ישראל ולאחר כשנתיים חזר לקנדה. בשער ספרו "קרבן שמואל", שנדפס בשנת תש"ד, הוא רושם: "שהייתי יותר משתי שנים בעיר הקודש ירושלים תובב"א וכעת מתגורר כגר בפה טאראנטא קנדה". חיבר ספרים רבים, בהם: "נפלאות התפארת שלמה", "קרנות המזבח" [שכולל בתוכו מאה וארבעים תירוצים לקושיה אחת של תוספות]; שו"ת "קרבן שמואל"; "שבעה שבועות"; "תורה והלכה"; ועוד.

מפרט: [2], קכג דף. מס' דפים חסרים.

מצב; בינוני. קרעים עם פגיעות בטקסט בפינות חלק מהדפים, כתמים וסימני שימוש קדושים [אויסגעדאוונטע תהלים - ספוג בתפילות]. נזקי עש. דפים מנותקים. ללא כריכה.