תגלית תורנית: הגהות רבות מהגאון האדיר רבי אייזיק שור על ספרו מנחה חדשה (אלעקסניץ, תקל"ד). לא נדפס!!

"אחר שנים נדפס ס' הפלאה לש"ב [לשאר בשרי]
הגאון החסיד מו' פנחס הלוי הורוויץ ובסוף הספר
נדפס חידושי בנו הרב הגדול מו' צבי הירש והרגיש
בקושיא זו"                       (הגהה דף לו, ב למטה)

ספר מנחה חדשה, חידושים על הש"ס. מאת הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק שור אב"ד יריטשוב. שני חלקים בכריכה אחת. בסופו נדפסו בחלק נפרד חידושי אביו הק' רבי ישראל שור. מהדורה ראשונה ויחידה. אלעקסניץ, תקל"ד 1774. עותק המחבר הקדוש שעיטר אותו בהגהות רבות.

לאורך שני חלקי הספר מופיעות עשרות הגהות, לעיתים ארוכות במיוחד. סך הכל אלפי שורות של הגהות (!) העולות עד כדי מהדורה חדשה של הספר! ככל הנראה ההגהות לא נדפסו מעולם. תוכן ההגהות לא נחקר לעמקן אולם מנוסח חלק מההגהות ניכר שהן הגהות המחבר על ספרו.

לדוגמה:

• בדף יד, א נרשם בהגהה: "כתבתי בפנים".
• שם בצד שמאל למעלה כתוב בספר "וישב ליישב ודוק" – ועל זה בא המחבר ומסביר בכתב ידו: "רצוני לומר וכו'".
• דף כח, ב: "וכ"כ בלקט הקמח חאה"ע שבא לידי אחר הדפוס".
• דף לו, ב למטה: "אחר שנים נדפס ס' הפלאה לש"ב [לשאר בשרי] הגאון החסיד מו' פנחס הלוי הורוויץ ובסוף הספר נדפס חידושי בנו הרב הגדול מו' צבי הירש והרגיש בקושיא זו" [המחבר חותם את עצמו בהקדמה: "נכד הגאון בעל עמק ברכה אבי הגאון נשיא הלוי הורביץ בעל השל"ה" שאליו מתייחס גם רבי פנחס הלוי הורוויץ בעל ההפלאה].
• בדף מא, א: תוספת עם הכותרת 'שמן למנחה'.
• שם: "וס' אליה רבא לא היה לפני בעת הדפוס".
• שם: לסי' יא: "מה שהבאתי".
• מב, א בפתיחה" "... רמזתי לעיין וציינתי".
• מב, ב: "מה שכתבתי לעיל".
• מו, א : "עתה בא לידי ס' אלי' רבה".
• נה, ב למעלה: "... בספר לקט הקמח שבא לידי אחר הדפוס".

את ההעותק עם ההגהות ירש בן המחבר רבי דובער שור מאביו הגאון, וחתימותיו ושיוכי בעלות אליו מופיעים בין דפי הספר: בשער הספר בצד ימין למעלה, מופיעה חתימת רבי דובער בן המחבר: "הק' דובער בהגאון מוהרי"א", (בשולי השער מופיע רישום נוסף שהספר שייך לרבי דובער בן המחבר, וכן בדף ס, ב מופיע רישום נוסף ארוך מהתקופה שהספר שייך להנ"ל). בהמשך השער מופיעה חתימה נוספת: "זאב וואלף בא"א אליקום געציל מטארינגראד". בדף טו, ב' למעלה וכן בח"ב דף מו, ב' מופיעה חתימה: "אביעזרי בן שרה בן הרב ר' ברוך ז"ל מגזע שור" (כנראה מצאצאי המחבר).

מפרט: 1, נ"ו, נ"ט - ס; נג דף. 33 ס"מ. חסרים כמה דפים בודדים [ייתכן שאחד השערים חסר].

מצב טוב. כתמי זמן. קרעים קלים מודבקים. כריכה אחורית חסרה.

............................................

בקובץ מוריה [שנה עשרים ושנים, גליון רנה-רנו, טבת תשנ"ט] נדפס מאמר ארוך אודות הגאון האדיר רבי יצחק אייזיק שור בעל המנחה חדשה, להלן ההקדמה: 

"יצחק אייזיק בהרב המובהק המפורסם מ"ו ישראל נ"י מגזע שור ומגזע מרגליות נכד להגאון מ"ו צבי הירש אבי הגאון התורת חיים ונכד הגאון בעל עמק ברכה אבי הגאון נשיא הלוי הורביץ בעל השל"ה" כך חותם את עצמו בהקדמתו לספרו החשוב מנחה חדשה שנדפס באלעקסניץ בשנת תקל"ד.

"פרטים רבים על תולדות חייו אין בידינו, אך מגלי ההערצה עליהם נישא על ידי תשעה מגדולי דורו בהסכמותיהם לספרו אנו למדים שאישיותו הגיעה לפסגות העולם הרבני והתורני בדורו, דור דעה:

"אברך רך בשנים ואב בחכמה, חכמתו בחוץ תרונה, מלא רוח אלוקים בחכמה ודעת ובתבונה, דורש כמשה מפי הגבורה, מזה בן מזה, הרב המאור הגדול וכו' בלול במקרא ובמשנה, בפוסקים ראשונים ואחרונים ולבו כפתחו של אולם, ממנו נתבשם עולם וכו'" כך כותב עליו הגאון בדורו מוה"ר יחיאל מיכל מפרמסלא זצ"ל. "גברא רבא דכוותי' לא אשכחן וכו', שלבו פתוח ורחב בשמו ההולך קדמת אשור, האי מדרבנן דדייק וגריס לעמק שמעתתא אליבא דהלכתא וכו'" כפי שכותב עליו הגאון המופלא רבי אריה ליב מקרמניץ זצ"ל. וכמותם הגאונים רבי מאיר מלבוב, רבי צבי הירש מזאמושטבראד, רבי אלכסנדר סנדר מרגליות זצ"ל ועמם עוד חמשה מגדולי הדור, כל אחד בסגנונו הוא עטרוהו בעטרות של גדלות בלתי מצויה ובחרדה לכבוד תורתו הרמה" 

"רבי יצחק אייזיק נולד לאביו הגאון המופלא רבי ישראל שור, בנו של המקובל הנודע רבי יעקב שור, שכיהן כרבה של יריטשוב, בסביבות שנת ת"צ, וכפי שכותב בהקדמה "הרבה תורה למדתי מפיו ושאבתי מי בארו מקור ישראל". עם נשואיו לנכדתו של הגביר הנגיד המפורסם רבי מאיר ממוהליב ישב בביתם ושקד על התורה ועל העבודה ושוב כפי שכותב בהקדמתו "גם היא זקנתו החזיקה ידי מפתה אכלתי לחם משנה, קריתי ושניתי בביתה נאוה קודש וכו'". כפי הנראה החזיק ישיבה שבה הרביץ מתורתו וכפי שכותב "כי ת"ל הרבה יגעתי בפלפול תלמידים וחברים מקשיבים לקולי".

"לאחר פטירת אביו בסביבות שנת תק"נ עלה על כסאו ומילא את מקומו כרבה של יריטשוב. שני ספרים מחיבוריו הביא לדפוס, הראשון כאמור בשנת תקל"ד בשם מנחה חדשה והוא בלול בחדושי ש"ס גפ"ת בחריפות ועומק העיון, בדיני עגונות, ספק ספיקא, מיגו ועוד. חדושים בחו"מ וכמה וכמה שו"ת ומו"מ בהלכה עם גאוני דורו. גם בחדושי אביו עיטר את ספרו בשם עיני ישראל. חיבור נוסף הביא לדפוס בשנת תקמ"ט בשם לקוטי הקמ"ח המחולק לשניים האחד עוסק בדיני תפילה קידוש ברכות שבת ומועד פירושי תפילות, והאחר שוב בעניני עגונות ונשים ובהם תשובות מהגאונים ר"מ איגרא בעל הקצות החושן אחיו בעל קונטרס הספקות ועוד מגאוני זמנו".