הרמב"ם של המהר"ם שפירא מלובלין. הגהות רבות בכתי"ק. לא נדפסו.

הרמב"ם של המהר"ם שפירא מלובלין. הגהות רבות בכתי"ק. לא נדפסו.

משנה תורה להרמב"ם, ספרים: נזיקין, קניין, משפטים שופטים, כרוכים יחדיו בכרך בפורמט ענק. ברלין, [תרכ"ח] 1868.  העותק האישי של גאון וקדוש ישראל רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין, מחולל הדף היומי וראש ישיבת חכמי לובלין, שהותיר עליו הגהות בעצם כתב יד קדשו. מתוך עותק זה נשא את שיעוריו הכלליים בהיכל הישיבה כפי שניתן להסיק מן ההגהות שבשולי גליונות הרמב"ם.

למרבה הצער דף השער בו נהוג לרשום את שם בעלי הספר, וכמה מהדפים שאחריו, נקרעו ונאבדו במהלך השואה. אולם בשולי גליונות ספר שופטים מופיעות הגהות שנבדקו וזוהו בוודאות ככתב יד קדשו של המהר"ם שפירא. מהן ארוכות מאד. ההגהות הן: פרק ב' הלכות ממרים, הגהה ארוכה כ-[75 מילים!] בעניין 'אין בית דין יכול לבטל דברי חבירו'; שם, הלכה ג' בכסף משנה; שם, פרק ה' הלכה א' בכסף משנה, הגהה [18 מילים] בעניין 'מכה אביו' ועוד.

כמו כן מופיעה בשולי אחד הגיליונות (דף קמד/2 בספירת הדפים השניה) הגהה שזוהתה בוודאות ככתב יד קדשו של 'עילוי' ישיבת יח"ל, הקדוש רבי יוסל בוים, שכבר בדורו התבטאו אודותיו גדולי הדור בביטויים עצומים, ועוד יותר מכך לאחר השואה מפי חבריו הגר"ש וואזנר הגר"י פלקסר ואחרים (ראה הרחבה). בהגהה הוא מזכיר את ספרו: "...ומאז כתבתי, בס' בית המלך על הרמב"ם..."

הגה"ק רבי מאיר שפירא [תרמ"ז-תרצ"ד], רבה של לובלין ופארה של יהדות פולין. מענקי הדורות של עם ישראל, איש חי רב פעלים, גאון עצום שהקים עולה של תורה ביסוד ישיבת 'חכמי לובלין'. היה ממנהיגיה הגדולים של אגודת ישראל, ובמסגרת הכנסיה הגדולה העלה את רעיונו המופלא – לימוד 'דף-היומי' שהתקבל בכל העולם היהודי. הוא כיהן לבקשת האדמו"ר מגור כחבר ה'סיים' הפולני. 

    על כוח ברכתו העצום של המהר"ם שפירא סיפר תלמידו המובהק הגר"ש הלוי וואזנר מגדולי הדור הקודם, שבדידו הוה עובדא. בנערותו כאשר למד בישיבה (הוא נודע כמתמיד עצום) ופעם ראה אותו המהר"ם שפירא באמצע הלילה יושב בגן המהודר של הישיבה ולומד לאור הלבנה, ומאחר שלימוד לאור הלבנה עלול להזיק לראייה, ניגש אליו המהר"ם שפירא ונשקו על ראשו ובירכו בחום: "שמיל'ה (זה היה כינויו) אני מברכך שלעולם לא תזדקק להרכיב משקפיים"! וסיים הגר"ש וואזנר: "אני כבר עברתי ברוך ה' את גיל 100 שנה ולאורך כל שנות חיי עד עצם היום הזה לא נזקקתי להרכיב משקפיים"!!

    הגה"ק רבי מאיר שפירא, היה נכד ישיר בן אחר בן של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ ושל בניו ונכדיו הקדושים מדפיסי סלאוויטא וזיטומיר, וממש לקראת הכתרתו כממלא מקום אבותיו כאדמו"ר מקוריץ, שאותה ייעדו להגיעו לגיל חמישים, שבק חיים ונפטר לבית עולמו. למהר"ם שפירא לא היו ילדים משל עצמו ולאחר שהקים את ישיבת חכמי לובלין עבר בעצמו להתגורר שם והעביר לישיבה את הספרייה הפרטית הגדולה שלו. 

    המהר"ם נפטר בחדרו בישיבה[ כשתלמידיו האהובים מסביבו השיב את נפשו הטהורה, תוך כדי שהם מזמרים ביחד את השיר "בך בטחו אבותינו". תקופה קצרה קודם לכן הוא ביטח את עצמו בביטוח חיים על סכום עתק, ובפטירתו ציווה לישיבתו את החיים בכך שדמי הביטוח כיסו את חובות הישיבה והיא יכלה להמשיך ולהתקיים. (האור המאיר : מסכת חייו של הר"מ שפירא מלובלין, בני ברק תשס"ז).

תלמידו, העילוי רבי יוסף אריה ליב בוים הי"ד, מהעיר איזביצ'ה. עילוי "ישיבת חכמי לובלין", מחבר הספר "בית המלך" על הרמב"ם (לובלין, תרצ"ה), שהוציאו עוד בימי בחרותו. בהסכמתו הנלהבת מאת רבו המהר"ם שפירא נכתב: "כי מאז בא אל ישיבתנו הק', רכש לו ידיעה מקפת בכל ש"ס בבלי וירושלמי... והוא כמעיין המתגבר לחדש חידושין דאורייתא". על הספר מופיעות הסכמותיהם של רבים מענקי הדור: האדמו"ר מבויאן, האדמו"ר מלובלין, הגאון מקוז'יגלוב, ה'חזון נחום', האדמו"ר מסלונים ועוד רבים המתארים אותו (בעודו בחור!) בתארים רמים: "לו זרוע עם גבורה לישא ןליתן במלחמתה של תורה... כולו מחמדים".

    הגר"י פלקסר כותב בהקדמת ספרו שערי יצחק: "אני נזכר ברבי יוסף בוים הי"ד מאיזביצה ממוצא חסידי ראדזין שהיה גאון עצום ומוניטין שלו יצאו בספרו בית המלך על הרמב"ם שהדפיס בעודנו תלמיד יח"ל... לא היית מסוגל אפילו לשער כי זה האיש המשוחח אתך כדבר איש אל רעהו בקי בש"ס ובפוסקים מחדש נפלא מאין כמותו". הגר"ש הלוי ואזנר סיפר, כי בזמן שלמד בישיבה קיבל עליו הבחור יוסף בוים לסיים ביום ז' אדר לכבוד יום ההולדת של רבו האהוב את כל מסבת בבא בתרא ביום אחד. כל היום ישב יוסף בוים על מקומו והתמיד ברציפות ללא הפוגה עיניו לא זזו מגמרתו לפתע כאשר החל היום להחשיך הבחינו היושבים בסמיכות לו כי הוא נעדר ממקומו לאחר חיפוש קל מצאו את יוסף בוים עומד בחדרו עם גמרא ולומד בריכוז עצום. מחביריו ביקש שיניחו לו לזמן מה "נותרו לי עוד עשרה דפים כדי לסיים את המסכת" והוא סיים!

    מסופר שהמהר"ם שפירא שנודע בחריפותו, אהב להשתעשע בחריפות עם תלמידו רבי יוסף בוים. לרבי יוסף היה תחביב לספרי האחרונים אותם ידע בעל פה. באחד מוויכוחיו התורניים עם המהר"ם הצליח רבי יוסף להפריך חידוש של המהר"ם שפירא. סנט בו המהר"ם בבדיחותא, אמור נא לי יוסף באיזה אחרון ראית סברה זו? (כמעין זלזול על כך שהוא מרבה להגות בספרי האחרונים). השיב לו רבי יוסף מיניה וביה "ראיתי סברה זו בספר 'מנחת שי' " (שחיבר אבי אמו של המהר"ם)...

כה-קמג דף; [1], א-[קסח] דף. [חסר 25 דף בתחילת הספר]. 38.5 ס"מ.

מצב בינוני-טוב. סימני עש קלים. קרעים ובלאי, עם פגיעת טקסט קלה. נייר יבש. כריכת עור מקורית, משוקמת.