פולמוס - שני ספרים - קול צעקת הרועים / קול תחנה קול טחנה - הקדשה נדירה של המחבר הרה"ג רבי אליהו בן גיגי - ...

פולמוס - שני ספרים - קול צעקת הרועים / קול תחנה קול טחנה - הקדשה נדירה של המחבר הרה"ג רבי אליהו בן גיגי - מהדורות יחידות.

שני ספרי פולמוס אודות כשרות טחינת חיטים למצות בריחיים של קיטור [סילאנדרי]',

ספר קול תחנה קול טחנה, והספר שיצא כמענה - קול צעקת הרועים.

א. קול צעקת הרועים הקדשת המחבר רבי אליהו בן גיגי, מהדורה יחידה, תונס תרע"ה 1915 [4], רסה דף, מצב טוב מאד, נקבי עש בודדים וזעירים. הקדשות וכתב יד מהרב אליהו בן גיגי הינם נדירות ואינם מצויות כלל.

 ב. קול התחנה קול הטחנה מאת רבי חיים יוסף מאמאן, מהדורה יחידה, ירושלים תרע"ב 1912

[6], 8 עמ', פח, [2] דף. מצב טוב מאד, נקב עש בודד. מצב טוב מאד.

בתחילת המאה העשרים עם התפשטות המצאת מנוע הקיטור, החלו בריכוזי היהודים בארצות אפריקה להשתמש בריחיים של קמח המופעלים בכח הקיטור, היו מגדולי ישראל שאסרו את הריחיים הללו מחשש שאי אפשר לנקות אותם כדבעי, מנגד יצאו רבנים רבים והעניקו הכשר לפעילותם של המטחנות, פרשה זאת עוררה סערה רבה, שני הצדדים הוציאו ספרים לחיזוק טענותיהם, עם האוסרים נמנה הרב רבי חיים יוסף מאמאן והוא הדפיס בירושלים בשנת תרע"ב את הספר "קול התחנה קול הטחנה" בו האריך לאסור את אותם הריחיים, נגד ספר זה הוציא הרב רבי אליהו בן גיגי את הספר "קול צעקת הרועים" בו הוא מאריך בתיאור עובדתי ותשובה הלכתית להתירם.

רבי אליהו בן גיגי (ה'תר"ל, 1869 – שבט ה'תרצ"א, 1931) היה דיין ופוסק הלכה, רב העיר סעידא (אנ') שבאלג'יריה.

נולד בדבדו, מרוקו בשנת ה'תר"ל, 1869. למד בישיבת הרב אברהם בן-סוסאן.

בשנת ה'תרנ"ח עזב את דבדו ועבר לתלמסאן, שם הוסמך לרבנות על ידי הרב חיים בלייח. לאחר מכן התמנה לרב העיר סעידא באלג'יריה.

היה בקיא גדול בחכמת הדקדוק והלשון, וכתב פירושים על פירושו לתורה של רבי אברהם אבן עזרא.

נפטר בשבט ה'תרצ"א, 1931 ונקבר בסעידא.