חות יאיר לרבי אלעזר קאליר בעל האור חדש – פראג תקנ"ב. עותק רבי שמחה בונם גרינבערגער ראב"ד פרשבורג

חות יאיר לרבי אלעזר קאליר בעל האור חדש – פראג תקנ"ב. עותק רבי שמחה בונם גרינבערגער ראב"ד פרשבורג

חות יאיר לבעל האור חדש – פראג תקנ"ב. עותק רבי שמחה בונם גרינבערגער ראב"ד פרשבורג

ספר חות יאיר חדש, דרושים מרבי אלעזר קאליר. פראג תקנ"ב. קלח [2] דף.

הגה"ק רבי אלעזר קאליר זי"ע נולד בעיר אייזנשטאט, בשנת תצ"ח, לאביו רבי אלעזר ז"ל - שנפטר קודם לידת בנו שנקרא על שמו. נתגדל בבית זקנו, אבי אמו, הגה"ק רבי מאיר אייזנשטאט זי"ע בעל שו"ת פנים מאירות.

בהגיעו לעונת הפעוטות נישאה אמו האלמנה לרבי זאב וואלף העלין ז"ל, נין ונכד לבעל יד משה והמהרש"ל, והוא גידל את בנה היתום אלעזר ודאג לחינוכו.

כשיצא לו שם גדול לחריף וללמדן, זכה בו הגביר ר' אריה ליב במוהר"א זיסקינד מרגליות מבריסק דליטא, ונתן לו את בתו מרת רחל ע"ה. ביום חתונתו דרש בפלפול נפלא אשר השתוממו כל חכמי לב, והלא הוא כתובה בספרו אור חדש עה"ת (פר' וירא, ד"ה אגב): "ואגב אכתוב מה שאמרתי בקטנותי על ראש שמחתי".

בהיותו עדיין צעיר לימים נתמנה לאב"ד זאבלודאווא שבפולין. בשנת תקכ"ו הרביץ תורה בבית מדרשו של הקצין ר' משה ב"ר יצחק הלוי ז"ל בעיר ברלין. בשנת תקכ"ח נתקבל לרבה של רעכניץ ואגפיה שבהונגריה. בשנת תקמ"א נתקבל לאב"ד קעלין וגליל קוירשים שבמדינת מורביה (צ'כיה). בכל המקומות הללו החזיק ישיבה גדולה ויצא לו שם גדול בחריפות ובקיאות.

רבי אלעזר נמנה בין שלשת ראשי הדור בהונגריה יחד עם הגאונים הגדולים רבי מאיר ברבי אב"ד פרעשבורג ורבי אשר לעמיל אב"ד אייזנשטאט, זכי"ע. אהבה עזה היתה בין השלשה רבנים הללו, והיו בכל עת בעצה אחת בכל דבר ודבר לעמוד על הפרץ ולשמור את כרם ה'. וכן הציעו אחד לשני את שאלותיו וספיקותיו. ועם השלשה אלה עמד בעל הנודע ביהודה זי"ע בקשרי ידידות ואהבה, ובפרט עם הגר"א קאליר, עדות הנה השאלות ותשובות בשו"ת נוב"י שנכבתבו אליו באהבה עזה ונאמנה.

בשנת תקמ"ח הזמינוהו לכהן פאר כרבה של עיר אפען (אויבן-ישן), אך בני קהילתו לא היו מוכנים לוותר עליו, והוא החליט להישאר בקעלין. בשנת תקנ"ט הציעו לו את משמרת הרבנות בעיר פרוינקירכען הסמוכה לעיר מולדתו. במהלך המשא ומתן חלה הרב ולא שב יותר לאיתנו הראשון, והענין ירד מן הפרק.

בחייו הראה את כוחו הכביר בדרוש, ויצא לו שם כאחד הדרשנים המצויינים בדורו. בדרשותיו לא עסק בסתרי תורה אלא רק על פי רוב עם הקדמות של האלשי"ך הקדוש. הוא דרש מדי פעם בפראג, והיה חביב מאוד על שומעיו. כן היה רגיל להודות על האמת כזקנו הפנים מאירות אשר בו התפאר, וקיבל תורה מכל איש ואפילו מקטני שבקטנים, ושמח עמהם וקבעם בספרו לזכרון עולם.

ביום ט"ו מרחשון שנת תקס"ב, שבק לן חיים בגיל ששים ואחת, ומנוחתו כבוד בקעלין.

השאיר אחריו ברכה חיבוריו הנודעים: "אור חדש" על התורה; "אור חדש" חידושים בהלכה עמ"ס פסחים בפלפול חריף; "אור חדש" עמ"ס קידושין; "חות יאיר חדש" תוכחות מוסר ודרושים בדברי אגדה והספדים; שו"ת "חקר הלכה" חקירות בש"ס לירד לעומקה של הלכה. רוב חידושיו נשרפו בשריפה שהיתה בקעלין.

בנו יחידו הבכור רבי אלכסנדר זיסקינד מבראדי זצ"ל, היה חתן הגביר רבי אריה ליבוש נאטנזאהן מבראדי ז"ל (זקינו של הגאון רבי יוסף שאול נאטנזאהן זצ"ל בעל השואל ומשיב).

ואלה הם חתניו הרבנים:

א. הגאון רבי יצחק מסלאנימא זצ"ל אב"ד ור"מ אמסטיבאווי והגליל שבליטא.

ב. הגאון רבי יצחק פרענקיל זצ"ל אב"ד בראנדיס, ליכטנשטאט, פלאס.

ג. הגאון רבי משה סג"ל מגלוגא זצ"ל אב"ד ליבנא שליד פראג, מעסטיץ והגליל חורדיין, צעהלים.

ד. הקצין רבי זלמן כ"ץ זצ"ל שלא שימש ברבנות אבל היה ג"כ תלמיד חכם גדול.

ה. הרב רבי דוד העשיל הלוי זצ"ל, בהגאון רבי צבי הירש זצ"ל אב"ד פפד"מ בעל לחמי תודה, בן הגה"ק בעל ההפלאה זי"ע.

ו. הגאון רבי שמחה בלוי זצ"ל מקהילת סערדאהעלי.