גבעת זאב, בתאום מראש, Израиль
Условия участия
Демо
Участвовать в аукционе или сделать заочный бид -
/
|
ЛОТ 13:
business card of Ephraim Cohen, director of the Lamel school in Jerusalem, with his handwriting in German to his ...
далее...
|
|
|
Стартовая цена:
$
25
Эстимейт :
$100
Комиссия аукционного дома: 22.5%
НДС: 18%
Только на комиссию
Пользователи из других стран могут быть освобождены от налоговых платежей согласно соответствующим налоговым нормам.
|
business card of Ephraim Cohen, director of the Lamel school in Jerusalem, with his handwriting in German to his friend Dr. Moshe Wallach, a request in connection with the "Shaari Tzedek" hospital, Hoshana Rabbah 5668, extremely rare!!
בית ספר למל, בית הספר המודרני הראשון בירושלים, נוסד ע"י עליזה ליפט הרץ ע"ש אביה האציל האוסטרי-יהודי שמעון למל.
וזה היה חזונה:
מקום בו ילמדו ילדי ישראל מנעוריהם ללכת בדרכי ה', לשמור מצוותיו ולאהוב את המלאכה המחיה את בעליה, להרגילם בשחרות ימיהם להתהלך מישרים בחברת האדם, ולאהוב את ארץ מולדתינו, ארץ אוסטריה, הרמה והנישאה מדור דור."
לא היה מדובר בבית ספר חילוני. להיפך. הן המיסדת והן המורים היו כולם דתיים, ויסוד החינוך היה ללכת בדרכי ד' ולשמור את מצוותיו, אלא שכל עיקרו של בית הספר היה דבר חדש לגמרי באופיו, מגמתו וסדריו. למדו בו שפות, דבר שהיה מנוגד לפסק רבני ירושלים האשכנזים ולכל הכיוון החינוכי שהם הורו. החשש העצום היה שלימוד שפות זרות יביא לתבויות זרות ולפריצת התמות הפנימית הנהדרת של החינוך הישראלי הישן והטהור. יתירה מזו, במקום שלימ וד התורה יהיה העיקר אצל לימוד הבנים, וכמעט כל הזמן יוקדש לו, מעתה, כבר לא יהיה כך בלמל. לא תלמוד תורה אלא בית ספר דתי. אם נדמה להיום, במקום תלמוד תורה בית ספר ממ"ד. מיד עם יסודו נפתחה נגדו מלחמת עולם על ידי גדולים בעדה האשכנזית הפרושית, צאצאי תלמידי הגר"א.
כנגד בית הספר יצא כתב חרם של גדולי העדה האשכנזית פרושית:
"בבית ישראל ראינו שערוריה, והתורה חוגרת שק כאבילה עטויה…..והגם שתחילתם רך ומתוק, באמרם שיהיה על פי משגיחים יראי ה', וילמדו עיקרי תורתנו הקדושה, ידוע לנו שסופו קשה ואחריתה מרה כלענה…..
וגוזרים בגזירה חמורה מתקנת חז"ל ובכוח תורתנו הקדושה, אשר כל איש מישראל, מאחינו כל כוללות האשכנזים, אשר ישנו פה איתנו היום, ואשר יבואו אחרינו, לא יתדבקו ולא יתקרבו לבוא בבית לימוד כזאת, או לתת מבניו ומבנותיו להתלמד שמה, לא בקביעות ולא באקראי…….
וכל מי שיעבור על האיסור והגזירה הזאת, וילך להתלמד בבית כזאת, או יתן מזרעו שמה, הרי הוא בכלל פורץ גדר, לא יאבה ה' סלוח לו, ורבצה בו כל האלה, ויבדל מקהל עדת אשכנזים, וחלק לא יהיה לו בכוללות האשכנזים. והתקנה והאיסור הזאת הוא חוק ולא יעבור לנו ולבנינו עד עולם. והירא את דבר ה' ישמע לקול דברינו הנאמרים באמת ובצדק, בדין וביושר, ויתברך מאלוקי אמן."
אמנם חכמי הספרדים תמכו בו, ובראשם הראשון לציון רבי נסים ניסים אבולעפיה זצ"ל.
[מעניין לציין שביפו תמך מאוד הרב קוק זצ"ל בבבית ספר תחכמוני, כפתרון טוב להורים המעוניינים בזה, אך הורה באופן הכי ברור שהחיים הישראליים והגאולה תבוא מפי עוללים שלומדים בת"ת המסורתי.]
לבית הספר היה יתרון בכך שהייתה השגחה מיוחדת על בריאות, נקיון, סדרים וכדומה. במידה רבה הודות ל"יקים" האוסטרים המייסדים והמנהלים. היה שם רופא קבוע, וניתנו בו ארוחות צהריים לילדים. גם דאגו לתת לבוש לילדים. גם הקפידו על התעמלות הילדים ועל טיולים. כל זה בנוסף להשכלה הבסיסית ולימוד המלאכה.
אפרים כהן [רייס] היה מנהלו השני של בית הספר בסוף התקופה העותומנית ובראשית ימי המנדט.
ראוי לציין, שסוף דבר, שבמבנה בית הספר נמצא כיום תלמוד תורה עץ חיים, שהוא המוסד הותיק, מאז, של החינוך הטהור העתיק, שהיה ה"קונטרא" של בית הספר למל...
הכרטיס מודפס, כמובן, בגרמנית, וגם כתיבת ידו בגרמנית אל ד"ר וואלאך
מצב: טוב
פריט חשוב נוסף שלו ראה מס' 102
