Rabbi Shabtai Yogel – Archive of Letters and Documents – From Period of His Rescue from Holocaust, Immigration to ...

Rabbi Shabtai Yogel – Archive of Letters and Documents – From Period of His Rescue from Holocaust, Immigration to Eretz Israel and Establishment of Slonim Yeshiva in Ramat Gan
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com.

אוסף גדול של למעלה מ-35 מכתבים, תעודות ומסמכים מארכיון הגאון רבי שבתי יגל ראש ישיבת סלונים בעיר סלונים ובהמשך ברמת גן, וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". פולין, ליטא וארץ ישראל, שנות התר"צ-הת"ש (שנות ה-30-40). עברית, ליטאית, רוסית ואנגלית.

מכתבים, תעודות ומסמכים רשמיים של הגאון רבי שבתי יגל ובני משפחתו. האוסף כולל תיעוד היסטורי של נסיונותיו של הרב יגל להמלט עם משפחתו מעמק-הבכא באירופה בשנת 1940 – עם פרוץ מלחמת העולם השנייה:

● דרכון פולני של רבי שבתי יגל (Szepsel Jogiel), זוגתו הרבנית מרת ליבא יגל (Liba Jogiel; לבית קלצקין) ובתו מרת רבקה יגל (נישאה בארץ ישראל לרבי צבי מרקוביץ – רבה של רמת גן, ר"מ בישיבת סלונים וראש ישיבת קרלין-סטולין). עם מילוי פרטים בכתב-יד, תצלומי-דיוקן של שלושתם, ומספר ויזות וחותמות-דיו, בהן מתועדים פרטים אודות ביקוריהם בארץ ישראל בשנת 1937 ו-1938.

● Leidimas / Sauf-Conduit – תעודת-מעבר שהונפקה בליטא עבור פליטים יהודיים מפולין, של הרב יגל, זוגתו מרת ליבא ובתו רבקה, לאחר שנמלטו מפולין לווילנה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. 4 עמודים מודפסים, עם מילוי פרטים בכתב-יד, תצלומי-דיוקן, חותמת אישור של הנ.ק.ו.ד. (הבולשת הסובייטית-רוסית) בליטא, וחותמות, בולים ורישומים ממעברי הגבול השונים באודסה, איסטנבול, לבנון, המתעדים את מסעם והגעתם לארץ-ישראל בינואר 1941.

● טופס בקשה להנפקת ויזה לארה"ב, עם מילוי פרטים בדפוס ותצלום דיוקן של רבי שבתי יגל, וחתימת-ידו. קובנה, יוני, 1940. אנגלית.

● שני טפסי-בקשה מטעם הקונסוליה הבריטית בקובנה להנפקת ויזה עבור רבי שבתי יגל. קובנה, יולי-אוגוסט 1940. אנגלית, ליטאית ורוסית.

● שני תצהירים חתומים בחתימות וחותמות משרד הרישום היהודי של ווילנא, ובידי עדים שונים, המצהירים על היכרותם עם הרב יגל וזוגתו הרבנית ליבא, ומעידים על מקום ותאריך לידתם. ווילנא, יוני-יולי 1940. ליטאית.

● תשעה תצהירים נוטריונים רשמיים, חתומים בידי עדים שונים, המצהירים על היכרותם עם הרב יגל, אשתו הרבנית ליבא, ובתם רבקה, ומעידים על מקום ותאריך לידתם ועל נישואי הרב יגל וזוגתו הרבנית ליבא בעיר סלונים בשנת 1892. עם תצלומי-דיוקן של הרב יגל, הרבנית ליבא ובתם רבקה. ווילנא, יולי-אוגוסט 1940. ליטאית.

● תצהירים, היתרים ומסמכים רשמיים שונים, חתומים בידי הרשויות השונות בליטא, העוסקים בבקשתם של הרב יגל ובני משפחתו להוציא את רכושם מהמדינה. כולל רישומים מפורטים של כל כלי-הבית, ספרי דפוס וחפצים שונים בעלי ערך שברשותם. ליטא, 1940. שישה-עשר דפים (מודפסים ובכתב-יד); ליטאית ורוסית.

● מספר מכתבים וטיוטות-מכתבים של רבי שבתי יגל לאחר הימלטותו ממלתעות הנאצים באירופה הכבושה; נשלחו אל רבי אברהם יצחק שוחטוביץ רב בית המדרש הגדול בברונקס (שבט תש"א), אל רבי ירחמיאל אליהו באטשקא ראש ישיבת "עץ חיים" במונטרה שוויץ (סיון תש"ג), אל רבי מאיר ברלין (תמוז תש"ג), אל מנהל לשכת הישיבה רבי יוסף חיים קנצפולסקי (תמוז תש"ח). במכתביו, מתאר הרב יגל את תלאות הדרך מאירופה לארץ ישראל ואת קשיי ההתאקלמות בארץ, מספר על השתדלויותיו ומאמציו לייסודה מחדש של "ישיבת סלונים" ברמת גן, משתדל להצלת כלתו הרבנית גיטה יגל מהורודז'יי ובנה רבי דוב בער יגל מציפורני הנאצים [בנו רבי פרץ בעלה, נסע לארה"ב זמן קצר קודם לכן לצורך גיוס כספים לישיבה, וחייו ניצלו]. במכתב משנת תש"ח הוא מתאר את תום המנדט הבריטי בארץ ישראל, הקמת המדינה ומלחמת העצמאות; ועוד ענינים נוספים הנוגעים לישיבה ולחייו האישיים. המכתבים בכתב-ידו או במכונת כתיבה (חלקם בחתימתו), חלקם על ניירות מכתבים רשמיים; כמה מהם ארוכים.

● ועוד.

הגאון רבי שבתי יגל (תרכ"ו-תשי"ח), מגדולי ראשי הישיבות בליטא, מתלמידי הנצי"ב מוולוז'ין והגר"ח מבריסק; ראש ישיבת סלונים בעיר סלונים ומקימה מחדש בעיר רמת-גן. חבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". נולד בעיירה פיאסק הסמוכה לוולקוביסק [במקורות מאוחרים נרשם כי הרב יגל נולד בשנת תרל"ה, ואולם בכמה וכמה מסמכים הנמצאים באוסף שלפנינו מופיע במפורש כי נולד ב-17 ביוני 1866 (י"א תמוז תרכ"ו). ייתכן שהטעות נבעה מתאריך הלידה של זוגתו הרבנית ליבא בשנת תרל"ה 1875]. בצעירותו נדד ללמוד ב״קיבוץ הפרושים״ בעיירה איישישוק, ומשם הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין עד שנסגרה. בשנת תרנ"ב נישא למרת ליבא בת הגאון רבי אליעזר יוסף קלצקין מסלונים. לאחר נישואיו נותר סמוך לשולחן חותנו בסלונים, ולמד שנים אחדות בכולל שייסד בעיר הסבא מנובהרדוק. בשנת תרס"ו נתמנה לר"מ בישיבת "ענף עץ חיים" בסלונים, ובהמשך לראש הישיבה. היה פעיל גם מחוץ לכותלי ישיבתו, ב"ועד הקהילה" של סלונים, "אגודת ישראל", מרכז "ועד הישיבות", ה"חינוך העצמאי" ו"מועצת גדולי התורה". בתקופה זו התקרב ראש הישיבה הליטאי אל האדמו"ר בעל ה"בית שמואל" מסלונים, והיה הולך לעיתים קרובות בשבתות ובימים טובים אל שולחנו של האדמו"ר ולהאזין לתפילתו בימים נוראים ב"שטיבל" שלו. עם פרוץ מלחמת העולם השניה נמלט לווילנה, ומשם עלה לארץ ישראל. התיישב ברמת גן ובשנת תש"ב הקים בה את "ישיבת סלונים", בה הרביץ תורה במשך שבע-עשרה שנה נוספות, עד לפטירתו.

למעלה מ-35 מסמכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.