Letter Signed by Rabbi Yosef Chaim Sonnenfeld, Rabbi Moshe Nachum Wallenstein, Rabbi Toviah Aryeh Goldberger and ...

Letter Signed by Rabbi Yosef Chaim Sonnenfeld, Rabbi Moshe Nachum Wallenstein, Rabbi Toviah Aryeh Goldberger and Rabbi Yosef Binyamin Schön (Shimonowitz) – Jerusalem, 1897
The description and condition report appear below in Hebrew. For information in English, please contact us at office@kedemltd.com.

מכתב בכתב-יד, מאת כולל שומרי החומות, בחתימות ידיהם של רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי משה נחום ולנשטיין, רבי טוביה אריה גולדברגר ורבי יוסף בנימין שעהן (שמעונוביץ). עם חותמת הכולל. ירושלים, ניסן תרנ"ז [1897]. יידיש.

מכתב תודה שנשלח למועצת הקהילה של צ'סקה בודייוביצה (Budweis) בצ'כיה, על שאפשרו לשליח רבי לאזר וואלערשטיין להתרים כספים בבית הכנסת שלהם. הם מוסיפים ברכות ולבסוף מבקשים מהנהלת הקהילה לבחור נציג שיקבל ייפוי כוח מטעם הכולל להיות הגבאי הקבוע שלהם לאיסוף כספים.

הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. כאשר חלה רבי חיים זוננפלד, הוסיף לו רבו המהרי"ל דיסקין את השם "יוסף" כסגולה לחיים ארוכים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".

הגאון רבי משה נחום וולנשטיין ראב"ד ירושלים (תר"א-תרפ"ב), תלמידם של ה"כתב סופר" ורבי אהרן דוד דייטש בעל ה"גורן דוד". נסמך לרבנות מה"כתב סופר". בנו של הגאון רבי מאיר וולנשטיין אב"ד בעזא שהיה מחשובי הרבנים בהונגריה. בשנת תרכ"ד עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם נישא לבתו של רבי שמעון דייטש (מתלמידי ה"חתם סופר"). עם עלותו של המהרי"ל דיסקין לירושלים, זכה רבי משה נחום להיות ממקורביו ותלמידיו שומעי לקחו של המהרי"ל דיסקין ומחבורת גדולי הלמדנים בירושלים אשר למדו תורה מפיו. בשנת תרס"ג התמנה לדיין בבית הדין של רבי שמואל סלנט בירושלים, ובשנת תרס"ח התמנה לראב"ד. לאחר פטירת רבי שמואל סלנט לא נבחר רב ראשי לעיר הקודש ירושלים, ובמשך יותר מעשר שנים שימש בפועל כמנהיגה של היהדות החרדית בעיר ומייצגה כלפי השלטונות. בשנת תר"פ כשהוקם בית הדין של "העדה החרדית", עבר רבי משה נחום לכהן בו כראב"ד, לצדו של רעו רבי יוסף חיים זוננפלד שכיהן כגאב"ד. חלק מספר תשובותיו בהלכה, נדפסו בספר "בני משה" (ירושלים, תש"ן).

הגאון רבי טוביה אריה גולדברגר (תרט"ז-תרע"א), מגדולי הרבנים והעסקנים בירושלים. תלמיד רבי ירמיה לעוו אב"ד אוהעל. בשנת תרל"ג עלה לירושלים. דיין בהרכב הראשון של הבד"צ של החסידים בירושלים (בראשות הגאון מלובלין בעל "תורת חסד"). מעסקני כולל הונגריה וממונה בכולל זה במשך עשרים ושלש שנים ביחד עם הגרי"ח זוננפלד.

הגאון רבי יוסף בנימין שעהן-שמעונוביץ (תר"ט-תרפ"ז), תלמיד חכם מופלג, ראש וזקן השוחטים בירושלים. תלמידם של בעל ה"כתב סופר", ושל רבי אהרן דוד דייטש בעל "גורן דוד". כיהן כר"מ בישיבת "חתם סופר" בירושלים, וכיהן כמו"צ בשכונת "בתי אונגרין". באמצע שנות התר"מ התמנה על-ידי רבי שמואל סלנט אב"ד ירושלים ועל-ידי מהרי"ל דיסקין לשוחט הראשי בירושלים. על שחיטתו סמכו גם בעל ה"תורת חסד" והאדר"ת. מהרי"ל דיסקין הקפיד לאכול רק משחיטתו של רבי יוסף בנימין. מהרי"ל אף אמר עליו "כי רבי יוסף בנימין מחדש חידושים לאמיתה של תורה". רבי צבי פסח פרנק אב"ד ירושלים כותב בהסכמה לספרו של רבי יוסף בנימין – "ימין יוסף" (ירושלים תשי"ז) – כי מחברו "היה מפורסם בדור שלפנינו בין גדולי עיר הקודש ירושלים ת"ו".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול.